Vayedaber

הלכה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז. הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת וְתִתֵּן. לֹא הִסְפִּיקָה לִיתֵּן עַד שֶׁמֵּת. תַּנִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. נוֹתְנָן לְאָבִיו וּלְאָחִיו וְהִיא פְטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם. אַף בְּקִידּוּשִׁין כֵּן. הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לֵיךְ מָאתַיִם זוּז. כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָבִיו וְאֶחָיו נוֹתְנִין לָהּ וְהִיא זְקוּקָה לַחֲלִיצָה וּלְיִיבּוּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' תמן תנינן. בפ' מי שאחזו וסוגיא זו שם וכן הא דלקמן סדר סמפון כו' עד הגיע הזמן ע''ש באר היטב:

משנה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֶּן לָךְ מָאתַיִם זוּז הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְהוּא יִתֵּן. עַל מְנָת שֶׁאֶתֶּן לֵיךְ מִיכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם נָתַן לָהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז 33b הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיֵשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֶרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַרְאֶנָּהּ. וְאִם הֶרְאָהּ עַל שּׁוּלְחָנוֹ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והוא יתן. ומשיתן נקדשת למפרע דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי:

נתן לה בתוך שלשים יום מקודשת. וקמ''ל דקפידא הויא ולא תימא לזרוזי בעלמא קאמר לה:

ה''ז מקודשת ויש לו. אם יש עדים שיש לו ואם לא נודע שיש לו הרי זו מקודשת מספק שמא יש לו ומתכוין לקלקלה:

ואם הראה על שלחנו. שהי' שלחני ונתנו לו מעות להחליף ולהשתכר אינה מקודשת שהרי קרן המעות אינם שלו:

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. סֶדֶר הַסִּימְפוֹן כָּךְ הוּא. אֲנָא פַּלָּן בַּר פַּלָּן מְקַדֵּשׁ לֵיךְ אַנְתְּ פַּלְנִיתָא בַּר פַּלָּן עַל מְנָת לִיתֵּן לִיךְ מִיקְּמַת פַּלָּן וּמִכְנְסִינִיךְ לְיוֹם פַּלָּן. וְאִין אָתָא יוֹם פַּלָּן וְלָא כְנַסְתִּיךְ לָא יֶהֱוֵי לִי כְּלוּם. אִירָע לוֹ אוֹנֶס. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹנְסָא כְּמָאן דְּלָא עֲבַד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר. אוֹנְסָא כְּמָאן דַּעֲבַד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֵיךְ צָרִיךְ לְמֵיעֲבַד. דְּאִין אָתָא יוֹם פַּלָּן וְלָא הֲוֵיתִי כוֹנְסָהּ לִי לֹא יְהֵא עָלַיִיךְ כְּלוּם. רִבִּי יוֹחָנָן דָּמִיךְ פְּקִיד לִבְנָתֵיהּ דִּיהֲווֹן עֲבְדָּן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר. שֶׁמָּא יַעֲמוֹד בֵּית דִּין אַחֵר וְיִסְבּוֹר דִּכְוָותֵיהּ וְנִמְצְאוּ בָנָיו בָּאִין לִידֵי מַמְזֵרוּת.

הִגִּיעַ הַזְּמָן. הוּא אוֹמֵר. נָתַתִּי. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לֹא נָטַלְתִּי. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִיכֵּוָן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיא סִימְפוֹן מִיַּד הָאִשָּׁה עָלָיו לְהָבִיא רְאָייָה. הַגַּע עַצְמָךְ דְּלָא הֲוָה סִימְפוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִיכֵּוָן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְאוֹסְרָהּ עָלָיו צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה שֶׁכָּֽנְסוּ עַצְמָן בְּתוֹךְ סִימְפוֹן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. אֲמַר לֵיהּ. זִל הַב. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי. אִשָּׁה לֹא קָנִיתִי וְאַתְּ אָמַר לִי. אֵיזִיל הַב. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מִיָּמַיי לֹא שָׂחַק בִּי אָדָם אֶלָּא זֶה. חָזַר וְאָמַר. אִין חָזַר בֵּיהּ יִתֵּן. אִין הִיא חַזְרַת בָּהּ תִּתֵּן. וְלֹא הָדָא הִיא קַדְמִייָתָא. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולא הדא היא קדמייתא. והלא בראשונה א''ל רבי אבהו כן וחזר מדבריו והודה לדברי הבעל ולמה חזר לומר כדבריו הראשונים ומשני חזר ר' אבהו ונתן דעתו לדון אותו כמעשה ב''ד דמכיון שכנסה אין הקדושין תלוין בתנאי אלא מחלו התנאי ונשארו המעות חוב שעל מנת כן נתרצו לכנוס ומשום הכי אם הוא חוזר בו כופין אותו לקיים תנאו ואם היא התנתה עמו שתתן לו וחוזרת בו כופין אותה להשלים תנאה:

חזר. ר' אבהו ואמר כך הוא הדין שכופין אותו לקיים תנאו ואינו יכול לחזור בו לא הוא ולא היא:

מימי לא שחק בי אדם אלא זה. כלומר שהודה לדבריי שיפה דיבר:

א''ל רבי אשה לא קניתי ואת אמר לי איזיל הב. כלומר לדבריך שאין אתה מאמין לי א''כ לא קניתי אשה זו שהרי לא נתקיים התנאי ומפני מה אתה מחייבני עכשיו להשלים התנאי:

וא''ל זיל הב. לה שאינו נאמן לומר שקיים התנאי ואע''פ שכנסה:

אתא עובדא קומי ר' אבהו. מעשה כזה באחד שכנס בתוך הזמן והוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי:

שכנסו עצמן בתוך סימפון. הגע עצמך אם נישאה בתוך הזמן שאמר לה ליתן אם נאמן עכשיו לומר שנתן לה קודם שכנסה:

אמר ר' יוסי. אע''פ כן עליו להביא ראי' דמכיון שהוא מבקש לאוסרה על אחרים עליו הוא מוטל לברר הדבר וצריך להביא ראי':

הגע עצמך דלא הוה. שם סמפון שלא כתב לה תנאי זה בשטר אלא תנאי בע''פ הי' וא''כ לאו מוציא הוא:

הגיע הזמן. שקבע לה בתוך הסמפון אם לא אתן לך לזמן פלוני אין הקידושין כלום ויש הכחשה ביניהם על מי להביא ראי':

מכיון שהוא מבקש להוציא סמפון. מידה שלא תתבענו עוד הוא מקרי מוציא מחבירו ועליו להביא ראי' שנתן לה אבל האשה אין שם מוציא עליה שהרי רוצה היא שיתקיים כמה שכתוב בסמפון ולא תהא מקודשת לו ואינ' מבקשת ממנו כלום:

סֶדֶר סִימְפוֹן כָּךְ הוּא. עֵד אֶחָד מִשֶּׁל חָתָן וְעֵד אֶחָד מִשֶּׁל כַּלָּה וּשְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד כְּדֵי שֶׁיְּהוּ לוֹ שְׁנֵי עֵדִים לָזֶה וּשְׁנֵיעֵדִים לָזֶה. 34a הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן מוֹדִין. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן מוֹדִין שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַעֲקוֹר קִידּוּשִׁין. כְּהָדָא. הוּא אוֹמֵר. בָּעַלְתִּי. וְהִיא אוֹמֶרֶת. לֹא נִבְעַלְתִּי. אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְאָמַר. לֹא בָעַלְתִּי. לֹא הַכֹּל מִמֶּנּוּ. שֶׁכְּבָר אָמַר מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. בָּעַלְתִּי. אֲבָל אִם לֹא אָמַר מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. בָּעַלְתִּי. שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַעֲקוֹר חֲזָקָה. הָיָא עֵד אֶחָד מִשֶּׁלְּחָתָן וְעֵד אֶחָד מִשֶּׁלְּכַלָּה וְהֶחָתָן חָתוּם בִּכְתַב יָדוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. סִימְפוֹן. רִבִּי בָּא אָמַר. קִידּוּשִׁין. אֲנִי אוֹמֵר. לֹא עָמַד וּבִירֵר אֶת הַסִּימְפּוֹן אֶלָּא סָבַר שֶׁהוּא מַתִּיר בַּאֲחוֹתָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סדר סימפון. שטר קידושין על תנאי כך הוא שצריך שיהיו שני עדים לזה ולזה:

הדא דאת אמר. הא דלעיל שעליו להביא ראי' בשאין שניהן מודין אלא מכחישין זה את זה היא אומר נתתי כו' אבל אם היו שניהן מודין שלא נתקיים התנאי שניהן יכולין לעקור הקידושין ואם קבלה קידושין מאחר מקודשת להשני ולא חיישינן שמא עכשיו חוזר בו לבטל קידושיו ולא יהיו קידושי שני כלום דכיון ששניהן מודין לא חיישינן למידי:

כהדא. דאמרי' ביבמות בסוף פרק בית שמאי גבי מתני' היבמה שאמרה בתוך ל' יום לא נבעלתי והגט יוצא מתחת ידה נאמנת וכופין אותו שיחלוץ לה לאחר ל' יום אינה נאמנת דחוקה שאין אדם מעמיד עצמו מלבעול יותר מל' יום ותני עלה התם הוא אומר לאחר ל' יום בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אע''פ שחזר ואמר לא בעלתי שוב אינו נאמן להכחיש דבורו הראשון שאמר משעה ראשונה:

אבל אם אמר משעה ראשונה לא בעלתי. נאמן אף על פי שהוא לאחר ל' יום הואיל ושניהן מודים שניהן יכולין לעקור חזקה וה''נ כששניהם מודים יכולין לעקור הקידושין ולא אמרינן חזקה אדם מקיים תנאו:

הי' עד אחד משל חתן כו'. שלא היו עליו שני עדים לכל אחד כדין הסמפון אלא שהחתן עצמו חתום ג''כ עליו:

ר' אבהו אמר סימפון. גמור הוא ואם נתקיים התנאי הוו קידושין ואי לא לא כדין הסמפון דכיון שהחתן חתום עליו ויש כאן ב' עדים המקיימים חתימתו אין צריך לב' עדים לכל אחד:

ר' בא אומר קידושין. גמורין יש כאן ואין כאן סמפון שאפי' לא נתקיים התנאי מקודשת שאני אומר לא עמד כו' כלומר משעה הראשונה היה דעתו לקידושין גמורין שהסמפון לא נעשה כדין אלא שעכשיו חתם בעצמו עליו ורוצה לבררו ולעשותו סמפון לפי שהוא חוזר בו וסבור הוא שמתוך כך יתבטלו הקידושין כשלא יקיים התנאי ויהא מותר באחותה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source